מגיל צעיר התחלתי להיות פעיל כמעט בכל המסגרות - במועצת הנוער, במועצת התלמידים ובתנועת הנוער. אני מכיר כל פינה בראש העין - כשאני מסתובב בה, לפעמים היא נראית לי קפואה בזמן – אותם בניינים ישנים, תשתיות חסרות ורחובות מוזנחים. אבל העיר משנה את פניה - ראש העין עומדת בפני מפנה היסטורי.
תנופת הבניה בשכונות החדשות מביאה עשרות אלפי תושבים חדשים אל העיר. העיר צומחת במספר התושבים אבל נשארת מאחור בתשתיות: הכבישים לא עומדים בעומס ואין מספיק תחבורה ציבורית. יש מחסור בגני ילדים, מבני ציבור וגנים ציבוריים. הכלכלה המקומית מקרטעת ואין מספיק הזדמנויות תעסוקה.
ראש העין זקוקה לחזון ברור – בתכנון, בכלכלה, בתרבות ובקהילה, במקום להיגרר עד שיהיה מאוחר מדי. היא צריכה להקצות משאבים ולבנות תשתיות ומבני ציבור, לפתח תחבורה מתקדמת, בשבת ובכלל, שבילי אופניים ואלטרנטיבות לרכב הפרטי, להביא תוכן ותרבות מגוונים לעיר ולעשות את כל זה בדרך של שיתוף התושב והכנסתו למעגל קבלת ההחלטות. פעמים רבות התושבים הם אלו שיודעים הכי טוב מה נכון, והתפקיד שלנו כאנשי ציבור הוא לדעת להקשיב ולתת מקום ליוזמות קהילתיות.
חלק מרכזי בחזון שלי לעיר הוא ההבנה שראש העין חייבת להיות עיר מחבקת, עיר שמכילה את כל זרמי היהדות ושמחבקת את כל סוגי הקהילות שחיות בה. עיר שיש בה מקום לכל תושב, ללא הבדלי דת, גזע ומין. עיר שבה כל אחד יכול לחיות את חייו כפי שהוא רואה לנכון.
